סיכום שמואל ב', פרק ו'
פרק ו' בספר שמואל ב' מתאר את העלאת ארון הברית לירושלים, את שמחת העם ואת האירועים שמתרחשים סביב ההעברה, כולל העונש על הנגיעה בארון, והשמחה הגדולה שמתרחשת לאחר שהארון מובא לעיר דוד. הפרק מדגיש את החשיבות הדתית של הארון, את נאמנותו הדתית של דוד, ואת הקשר הרוחני בין העם לאלוהים.
העלאת ארון הברית
דוד מחליט להביא את ארון הברית, שנמצא בקרית יערים (בית אבינדב), לירושלים, כדי להפוך את העיר למרכז דתי ופולחני. הוא אוסף 30,000 איש מכל שבטי ישראל ומוביל את המסע לשם. הארון מונח על עגלה חדשה, ומובלים אותה עוזה ואחיו, בני אבינדב.
מותו של עוזה
במהלך המסע, כאשר מגיעים לנקודת עצירה, השוורים שמובילים את העגלה מועדים, ועוזה, שרצה לייצב את הארון, שולח את ידו כדי למנוע את נפילתו. ה' כועס על כך, משום שאסור היה לגעת בארון, ומעניש את עוזה במוות מידי. מותו של עוזה מפחיד את דוד, והוא מבין שהפעולה לא התבצעה בצורה הנכונה.
ארון הברית בבית עובד אדום הגיתי
בעקבות האירוע, דוד מחליט להפסיק את המסע ומעביר את הארון לבית עובד אדום הגיתי. הארון נשאר שם שלושה חודשים, ובמהלכם ה' מברך את עובד אדום וביתו.
העלאת הארון בשנית – בשמחה ובחגיגיות
לאחר שלושה חודשים, דוד שומע על הברכה שבית עובד אדום קיבל, ומחליט לנסות שוב להעלות את הארון לירושלים, הפעם בהתאם להנחיות הדתיות, כשהלווים נושאים את הארון ולא עגלה. המסע מתנהל בשמחה גדולה: כל שישה צעדים מקריבים קורבנות, ודוד עצמו רוקד לפני ה' בכל כוחו, כשהוא לובש אפוד בד פשוט.
מיכל בת שאול מגנה את דוד
כאשר הארון מגיע לירושלים, דוד ממשיך לרקוד ולהתמלא בשמחה. מיכל, אשתו של דוד ובת שאול, מביטה עליו מחלון ביתה ובז לדרך בה הוא מתנהג, במיוחד משום שהוא מתנהג כך בפני העם בצורה שמבחינתה אינה מכובדת למלך.
הכנסת הארון לירושלים
דוד מכניס את הארון לאוהל שהכין עבורו בעיר דוד, ומקריב קורבנות שלמים ועלות לפני ה'. לאחר מכן הוא מברך את העם ומחלק להם לחם, בשר ועוגות תמרים, ואז שולח אותם לבתיהם בשמחה.
עימות עם מיכל
כשדוד חוזר לביתו, מיכל נוזפת בו על כך שהתנהג כ"קל דעת" בפני העם, ורקדה בצורה לא מכובדת. דוד משיב לה שהוא רוקד ושמח לפני ה' שבחר בו להיות מלך על ישראל במקום אביה, והוא שמח בכך ללא בושה. הוא גם מציין שהוא מוכן להשפיל את עצמו עוד יותר כדי לשמוח לפני ה'. כתגובה, נאמר כי מיכל לא ילדה ילדים עד יום מותה, דבר שאולי מרמז על כך שהייתה ניתוק בין מיכל לדוד מאז.
סיכום
פרק ו' מתאר את העלאת ארון הברית לירושלים, שמסמלת את הפיכת העיר למרכז הדתי של ממלכת ישראל המאוחדת. למרות תקרית עוזה, דוד מצליח להביא את הארון בשמחה גדולה לירושלים ומבטא בכך את אהבתו ונאמנותו לה'. העימות עם מיכל מדגיש את הפערים בין גישתו של דוד לשמחה דתית כנה לבין הציפיות החברתיות למלך מכובד. הפרק מדגיש את הקשר העמוק בין דוד לה' ואת ההכרה בחשיבות הדתית והלאומית של ארון הברית.