בראשית פרק ג'

 סיכום בראשית, פרק ג'

פרק ג' בספר בראשית מתאר את חטא אדם וחוה בגן עדן, את פיתוי הנחש, ואת תוצאות החטא – גירושם של אדם וחוה מגן עדן. זהו פרק שמסביר את מקור החטא, הכאב, והמוות בעולם.

פיתוי הנחש

הפרק נפתח בהצגת הנחש, שמתואר כערום מכל חיות השדה. הנחש פונה אל האישה (חוה) ושואל אותה אם ה' באמת אסר עליה לאכול מכל עץ בגן. חוה משיבה לו שה' התיר להם לאכול מכל עצי הגן, למעט עץ הדעת טוב ורע, כי אם יאכלו ממנו – ימותו.

הנחש משכנע את חוה בכך שאם תאכל מעץ הדעת, היא לא תמות, אלא "נפקחו עיניכם, והייתם כֵּאלֹהים, יודעי טוב ורע." הוא גורם לחוה להאמין שאכילת הפרי תעניק לה ידע אלוהי ותעצים אותה.

חטא אדם וחוה

חוה רואה שהעץ טוב למאכל ונעים למראה, ומושך משום שהוא יכול להעניק חוכמה. היא לוקחת מהפרי ואוכלת, ונותנת גם לאדם, שגם הוא אוכל מהפרי. לאחר האכילה, עיניהם "נפקחות", והם מבינים שהם עירומים. מתוך בושה, הם תופרים לעצמם חגורות מעלי תאנה כדי לכסות את עצמם.

תגובת ה'

אדם וחוה שומעים את קול ה' מתהלך בגן לעת ערב, ומתחבאים מפניו. ה' קורא לאדם, והוא עונה שהוא התחבא כי הוא עירום. ה' שואל אותו איך הוא יודע שהוא עירום, ומיד מבין שאכל מעץ הדעת. אדם מנסה להאשים את חוה, ואומר שהיא נתנה לו מהפרי. חוה מאשימה את הנחש שפיתה אותה.

הקללות בעקבות החטא

ה' מעניש את שלושת המעורבים בחטא:

• הנחש: הנחש מקולל להיות "ארור מכל הבהמה ומכל חיית השדה." הוא יזחל על גחונו ויאכל עפר כל חייו. בנוסף, ה' מבטיח שיהיה איבה תמידית בין הנחש לבין האישה, בין זרע הנחש לזרע האישה – זרע האישה ימחץ את ראש הנחש, והנחש יפגע בעקבו.
• האישה (חוה): חוה נענשת בכך שירבו מכאוביה בהריון ובצירי הלידה. בנוסף, נאמר לה שהיא תהיה תלויה בבעלה והוא ימשול בה.
• האדם (אדם): האדם נענש בכך שהאדמה תהיה מקוללת בעבורו. הוא יצטרך לעבוד קשה כל חייו כדי להוציא ממנה מזון, והיא תצמיח לו קוצים ודרדרים. הוא יוכל לאכול רק מעבודת כפיו, בזיעת אפו. בנוסף, האדם נידון למוות – הוא יחזור לעפר שממנו נוצר, שכן "עפר אתה ואל עפר תשוב."

גירוש מגן עדן

לאחר שה' מעניש את אדם וחוה, הוא מבין שהאדם הפך להיות "כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע." כדי למנוע מהאדם לאכול מעץ החיים ולחיות לנצח, ה' מגרש את אדם וחוה מגן עדן. ה' מציב כרובים ולהט החרב המתהפכת בכניסה לגן עדן כדי לשמור על עץ החיים.

סיכום

פרק ג' מתאר את חטא אדם וחוה – אכילת פרי עץ הדעת בניגוד לציווי ה', בעקבות פיתוי הנחש. כתוצאה מהחטא, ה' מעניש את הנחש, את חוה, ואת האדם. הנחש נענש בזחילה על גחונו, חוה נענשת בכאבי לידה ובתלות בבעלה, ואדם נענש בעבודת כפיים קשה ובמוות. בסיום, אדם וחוה מגורשים מגן עדן כדי למנוע מהם לאכול מעץ החיים ולהפוך לבני אלמוות.