סיכום שמואל ב', פרק כ"ב
פרק כ"ב בספר שמואל ב' הוא שירת הודיה ותפילה שמביע דוד לה' על כל הישועות והניצחונות שנתן לו לאורך חייו. השירה מתארת את תודותיו של דוד לה' על כך שהציל אותו מאויביו והביאו לשלום ולשלטון יציב.
פתיחה: דוד מודה לה' על ישועותיו
הפרק נפתח בכך שדוד משבח את ה' על שהציל אותו מידי כל אויביו, ובמיוחד מידי שאול. דוד מכנה את ה' "סלעי," "מבצרי," ו"מצילִי." הוא מתאר את ה' כמגן שלו, כמי שמספק לו מקלט וביטחון. דוד מביע את האמונה המלאה שלו בכך שה' תמיד יענה לקריאותיו בעת צרה ויציל אותו מכל אויביו.
תיאור הצרות והישועה
דוד מתאר כיצד היה נתון בצרות קשות וסכנות, והשווה את מצבו לטביעה ב"נַחֲלֵי בְלִיַּעַל" ולחבלים של מוות שכבלו אותו. אך כאשר קרא לה', ה' שמע את קולו ויצא לעזרתו.
דוד מתאר בצורה דרמטית כיצד ה' הגיב לקריאתו. הוא מתאר את ה' כמי שיוצא לקרב בעוצמה רבה: הרים רועדים, עשן יוצא מנחיריו, ואש מלפניו. כל הטבע נרתם לעזרת דוד – ברקים, רעמים ורוחות סערה – כאשר ה' מוריד את אויבי דוד.
גמול ה' לצדקת דוד
דוד מבטא את אמונתו שה' גמל לו על פי צדקתו. הוא טוען כי נותר נאמן לדרכי ה', שמר את מצוותיו ולא חטא כלפי חוקיו. לכן, ה' גמל לו בחסד ובישועה. דוד מדגיש את הצדק האלוהי ואת הדרך שבה ה' מתנהג עם הבריות – הוא טוב וחסדני לצדיקים, ומעניש את הרעים והגאים.
ה' כמקור הכוח של דוד
בהמשך השירה, דוד מתאר כיצד ה' חיזק אותו והפך אותו לגיבור מלחמה. הוא אומר שה' חגר אותו בכוח למלחמה, עזר לו לרדוף אחרי אויביו ולהביסם. הוא מתאר את ניצחונותיו מול אויביו בעזרת ה', כאשר אויביו נאלצו לברוח מפניו ולכרוע לפניו.
ה' כמושיע העמים
דוד מתאר כיצד ה' לא רק העניק לו ניצחונות על אויביו הפנימיים, אלא גם גרם לעמים זרים לכרוע לפניו ולהיות לו לעבדים. הוא מתאר איך אנשים שלא הכירו אותו, משתחווים לפניו בגלל עוצמתו של ה'.
סיום: שבח לה' מושיע דוד
בסוף השירה, דוד שב ומשבח את ה' על כך שהעניק לו עוצמה, ניצחון ושליטה על אויביו. הוא מביע את תודתו לה' על כל החסדים שעשה עמו ומסיים בכך שה' גמל לו ולאוהביו חסד תמידי. דוד מתאר את ה' כמושיע נאמן לא רק לו, אלא גם לזרעו לעולם.
סיכום
פרק כ"ב הוא שירה מפוארת שבה דוד מודה לה' על כל הישועות וההגנה שקיבל לאורך חייו. הוא מתאר כיצד ה' הציל אותו מאויביו, חיזק אותו והוביל אותו לניצחון. דוד מכיר בכך שה' גמל לו על פי צדקתו, ומביע את אמונתו שה' תמיד יושיע את הצדיקים ויגמול להם חסד. השירה היא ביטוי עמוק לאמונתו של דוד בה' כמגן, מושיע ומקור כוח.