סיכום שמות פרק כז'
בפרק כ"ז של ספר שמות ממשיך תיאור הכלים והמבנה של המשכן, עם דגש על מזבח הנחושת, חצר המשכן וההוראות להדלקת הנר במשכן. הפרק ממשיך את הפירוט המדוקדק שניתן למשה על מנת להקים את המשכן וכליו בצורה שתכבד את קדושת המקום.
תקציר הנקודות המרכזיות:
מזבח הנחושת:
- אלוהים מצווה לבנות מזבח מקרשי עץ שיטים, באורך ורוחב של חמש אמות (ריבוע) ובגובה שלוש אמות.
- המזבח מצופה כולו בנחושת, ולו ארבע קרנות (בליטות בכל פינה) מצופות אף הן בנחושת.
- על המזבח יש לבצע את הקרבת הקורבנות השונים, ולכן הוא מצויד ברשת ברזל שתוצב מתחת לשפתו כדי לאפשר את שריפת הקורבנות.
- המזבח מצויד בטבעות ובמוטות נשיאה, כמו ארון הברית, כדי לאפשר את נשיאתו במהלך המסע במדבר.
כלי המזבח:
- לצד המזבח יש להכין כלים שונים שישמשו להקרבה ולעבודה עליו: סירים לאפר, יעים, מזרקות, מזלגות ומחתות. כל הכלים הללו צריכים להיות עשויים נחושת, והם נועדו להבטיח את תפקוד המזבח במהלך הקרבת הקורבנות.
חצר המשכן:
- סביב המשכן מוקמת חצר, שגודלה 100 אמות אורך ו-50 אמות רוחב.
- חצר המשכן מוקפת בקלעים (מסכים) עשויים בד לבן שתלויים על עמודים, כאשר כל עמוד עומד על בסיס נחושת ויש לו ווי כסף.
- לצד המזרחי, המהווה את פתח החצר, יש מסך מיוחד, עשוי תכלת, ארגמן, ושני, שמחובר לארבעה עמודים.
שער החצר:
- המסך בכניסה לחצר (שער החצר) עשוי מבד רקום בצבעים תכלת, ארגמן ושני, בדומה למסך שבכניסה לאוהל המשכן עצמו.
- השער מסמל את הכניסה למרחב המקודש של המשכן, שם נמצאים אוהל מועד והמזבח.
הוראות להדלקת הנר התמיד:
- אלוהים מצווה על בני ישראל להביא שמן זית זך להדלקת הנר התמיד.
- אהרון ובניו, הכוהנים, אחראים על הדלקת הנר שידלוק תמיד באוהל מועד, מחוץ לפרוכת שמול קודש הקודשים.
- נר התמיד צריך לדלוק באופן קבוע, "מערב עד בוקר", כסמל לנוכחות האלוהית המתמדת במשכן.
סיכום
פרק כ"ז מתאר את מבנה מזבח הנחושת ואת חצר המשכן שמקיפה את אוהל מועד, וכוללת את כליו של המזבח ואת מסך הכניסה לחצר. המזבח, עשוי נחושת, מהווה את מקום הקרבת הקורבנות. תיאור חצר המשכן מבטא את חשיבות ההפרדה בין הקדושה הפנימית (המשכן עצמו) לבין המרחב שמסביב. הפרק מסתיים בציווי על הדלקת נר התמיד, סימן לנוכחות האלוהית הקבועה בקרב עם ישראל.