שמות פרק ט'

 סיכום שמות פרק ט'

בפרק ט' של ספר שמות ממשיכות המכות שמביא אלוהים על מצרים. בפרק זה מתוארות שלוש מכות נוספות: מכת הדבר, מכת השחין, ומכת הברד. כל אחת מהמכות פוגעת קשה במצרים, אך פרעה ממשיך להקשות את לבו ומסרב לשחרר את בני ישראל.

תקציר הנקודות המרכזיות:

1. מכת הדבר (המכה החמישית):

   • אלוהים מצווה על משה ללכת אל פרעה ולהזהירו מפני מכה שתפגע בכל מקנה מצרים אם לא ישחרר את בני ישראל.
   • משה מודיע לפרעה שמכת הדבר תפגע בכל הבקר, הצאן והסוסים במצרים, אך מקנה בני ישראל יישאר בריא ללא פגע.
   • למחרת מתבצעת המכה וכל מקנה מצרים נפגע, בעוד שמקנה בני ישראל נשאר ללא פגע. עם זאת, לב פרעה ממשיך להתקשות והוא מסרב לשחרר את העם.

2. מכת השחין (המכה השישית):

   • אלוהים מצווה על משה ואהרון לקחת פיח כבשן ולזרוק אותו באוויר לעיני פרעה. הפיח מתפזר וגורם לפריחה כואבת – שחין – שמתפשטת על גוף המצרים ועל בהמותיהם.
   • חרטומי מצרים, שגם הם נפגעים מהמכה, אינם מסוגלים לעמוד לפני משה ואהרון. מכת השחין משפיעה על כל מצרים, אך פרעה ממשיך להקשות את לבו ומסרב לשחרר את עם ישראל.

3. מכת הברד (המכה השביעית):

   • אלוהים מצווה על משה לקום מוקדם בבוקר ולפגוש את פרעה כדי להזהירו ממכה נוספת. משה מתרה בו כי אם לא ישחרר את בני ישראל, תבוא מכת ברד קשה כמותה לא הייתה במצרים.
   • אלוהים מזהיר את פרעה ואת העם המצרי להכניס את המקנה והעבדים הביתה כדי להגן עליהם מפני הברד הקשה. אלו מבין עבדי פרעה שמקשיבים לאזהרה מכניסים את מקניהם לבית, בעוד אלו שמתעלמים משאירים את מקניהם בחוץ.
   • משה מרים את מטהו לשמים, ואלוהים מביא ברד כבד על מצרים, מלווה באש וברעמים. הברד מכה בצמחים, בעצים, בבעלי חיים ובבני אדם שנשארו מחוץ לבתים.
   • בארץ גושן, שם שוכנים בני ישראל, אין ברד, וכך ממשיכה ההפרדה בין מצרים לעם ישראל.

4. חרטה זמנית של פרעה ומשהו מבקש על עמו:

   • לנוכח האסון הכבד, פרעה מודה שהוא חטא וקורא למשה ואהרון, מבקש מהם להתפלל לאלוהים לעצור את הברד ומבטיח לשחרר את העם.
   • משה מסכים להתפלל ומבטיח שהברד ייפסק, אך הוא מזהיר את פרעה שהוא יודע שעדיין אין יראה אמיתית מלפני אלוהים בלבו ובלב עבדיו.
   • משה מתפלל, הברד והרעמים נפסקים, אך כצפוי, ברגע שהמכה נעלמת, פרעה מקשה שוב את לבו ומסרב לשחרר את בני ישראל.

סיכום

פרק ט' מציג את המשך המכות, המפגינות את עוצמתו של אלוהים ואת השליטה שלו במצרים ובטבע. כל מכה פוגעת קשה יותר במצרים, אך למרות ההרס והסבל, פרעה ממשיך להקשות את לבו ואינו מוכן לשחרר את בני ישראל. מכת הברד, שבעקבותיה פרעה מודה בחטאו, מראה את השפעתו המוגבלת של החרטה שלו, שכן ברגע שהמכה מסתיימת הוא חוזר לסרבנותו, מה שמוביל בהמשך למכות נוספות.