שמות פרק ב'

 בפרק ב' של ספר שמות מתוארת תחילת סיפורו של משה, הגואל העתידי של עם ישראל. הפרק מתחיל בהולדתו של משה ובאירועים הדרמטיים שמובילים אותו לגדול בארמון פרעה, לצד התפתחות זהותו והתעוררות תחושת השליחות שלו.

תקציר הנקודות המרכזיות:

1. הולדת משה והצלתו:

   • איש מבית לוי ואישה לויה מתחתנים, והאישה יולדת בן. אם הילד מזהה שהוא "טוב" ומסתירה אותו במשך שלושה חודשים, עד שהיא לא יכולה להחביאו יותר.
   • כדי להציל את בנה מגזירת פרעה להשליך כל תינוק זכר ליאור, האם מכינה תיבה מצופה בזפת ואספלט, ומניחה בה את התינוק ומשאירה אותו ביאור.
   • מרים, אחותו של משה, עומדת מרחוק כדי לראות מה יעלה בגורלו.

2. בת פרעה מוצאת את משה:

   • בת פרעה יורדת ליאור ורואה את התיבה עם התינוק. היא שולחת את אחת המשרתות להביא את התיבה, וכשהיא פותחת אותה, היא מבחינה בילד ובוכה עליו.
   • בת פרעה מבינה שמדובר בתינוק עברי, אך מחליטה להצילו ולקחת אותו כבן.
   • מרים, שרואה את האירוע, מציעה לבת פרעה לקרוא לאישה עברייה שתניק את התינוק, ובת פרעה מסכימה. כך חוזרת אמו של משה להיות מינקת לו עד שיגדל.

3. משה גדל בארמון פרעה:

   • כשהתינוק גדל, אמו מביאה אותו לבת פרעה, והיא מאמצת אותו וקוראת לו "משה", כי "מן המים משיתיהו". משה גדל כנסיך מצרי בארמון פרעה.

4. משה מתערב במצב העברים:

   • כשמשה מתבגר, הוא יוצא לראות את אחיו (בני ישראל) בעבודתם, והוא נחשף לסבלם.
   • משה רואה מצרי מכה איש עברי. הוא מסתכל סביבו, וכשאינו רואה איש, הוא מכה את המצרי והורגו, ולאחר מכן מטמין את גופתו בחול.

5. משה נמלט למדין:

   • ביום אחר משה רואה שני עברים רבים ומנסה להתערב כדי לפתור את המריבה, אך אחד מהם מאשים אותו בהכאת המצרי. משה מבין שהריגת המצרי נודעה לאחרים.
   • פרעה שומע על המעשה ומבקש להרוג את משה. משה בורח למדין, שם הוא פוגש את שבע בנותיו של יתרו (כהן מדין) ועוזר להן להשקות את צאנן.
   • יתרו מזמין את משה לשהות בביתו ונותן לו את בתו ציפורה לאישה. משה וציפורה יולדים בן, שקוראים לו גרשום, כי "גר הייתי בארץ נכריה".

6. זעקת בני ישראל לאלוהים:

   • בינתיים, מלך מצרים מת, אך השעבוד והסבל של בני ישראל ממשיכים. הם זועקים לאלוהים, ואלוהים שומע את נאקתם.
   • אלוהים זוכר את הברית שכרת עם אברהם, יצחק ויעקב, ומכין את הקרקע לגאולתם, דבר המוביל בהמשך להופעתו של משה כשליחו.

סיכום

פרק ב' מביא את סיפור הולדתו של משה, הצלתו, והתפתחותו כדמות עם תחושת צדק חזקה. זהו סיפור על זהות כפולה – משה גדל כמצרי, אך לבו עם בני עמו הסובלים. החלטותיו והתערבותו במצבי עוול מדגישות את תחושת השליחות והחמלה שבו, ומכינות אותו למנהיגות העתידית שתביא לשחרור עם ישראל מעבדות מצרים.