סיכום בראשית, פרק כ"ב
פרק כ"ב בספר בראשית, המכונה "עקידת יצחק", הוא אחד הסיפורים המרכזיים והחשובים בתנ"ך. הוא מתאר את הניסיון הגדול של אברהם, שבו נדרש להקריב את בנו יצחק כקורבן לה'. הסיפור מדגיש את האמונה המוחלטת של אברהם בה' ואת הנכונות שלו לציית לו בכל מצב.
צו ההקרבה
ה' פונה אל אברהם ואומר לו לקחת את יצחק, בנו היחיד ואהובו, ולהקריבו כעולה על אחד ההרים בארץ המוריה. אברהם מציית מיד, משכים בבוקר, אוסף את חמורו, שני נערים, ויצחק, ויוצא לדרך למקום שה' יראה לו. אברהם כורת עצי עולה ולוקח אותם עמו למסע.
ההגעה להר המוריה
ביום השלישי למסע, אברהם רואה מרחוק את המקום שנבחר להקרבה. הוא אומר לנערים להישאר עם החמור בעוד הוא ויצחק יעלו להר כדי להשתחוות, ולאחר מכן ישובו אליהם. אברהם נותן ליצחק לשאת את עצי העולה, ואילו הוא עצמו נושא את האש והמאכלת (סכין).
השיחה בין אברהם ליצחק
בדרך למקום ההקרבה, יצחק שואל את אביו: "הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה?" אברהם משיב לו בתשובה שמעידה על אמונה עמוקה: "אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי."
הניסיון והעקידה
כאשר הם מגיעים למקום שה' אמר, אברהם בונה מזבח, מסדר את העצים, קושר את יצחק (העקידה), ומניח אותו על המזבח מעל העצים. אברהם לוקח את המאכלת ומרים אותה כדי לשחוט את בנו.
התערבות המלאך
באותו רגע, מלאך ה' קורא לאברהם מהשמיים ועוצר אותו מלהקריב את יצחק. המלאך אומר לאברהם שלא ישלח ידו אל הנער ושלא יעשה לו מאומה, מכיוון שכעת ה' יודע שאברהם ירא אלוהים ולא מנע את בנו היחיד ממנו.
הקרבת האיל וברכת ה'
אברהם רואה איל שנאחז בקרניו בסבך, והוא מקריב את האיל כעולה במקום יצחק. אברהם קורא למקום "יְהוָה יִרְאֶה" – שמשמעותו שאלוהים יראה וידאג לקורבן.
לאחר מכן, מלאך ה' מדבר אל אברהם שנית ומברך אותו בשמו של ה'. ה' נשבע שבגלל שאברהם לא מנע ממנו את בנו היחיד, הוא יברך אותו וירבה את זרעו כחול אשר על שפת הים וככוכבי השמיים. ה' מבטיח שזרעו של אברהם יירש את שער אויביו, ושבזרעו יתברכו כל גויי הארץ, משום שאברהם שמע בקול ה'.
סיום
אברהם ויצחק שבים יחדיו אל הנערים, וכולם חוזרים לבאר שבע, שם מתיישב אברהם.
סיכום
פרק כ"ב עוסק בעקידת יצחק – הניסיון הגדול שבו נדרש אברהם להקריב את בנו יצחק. אברהם מציית לצו האלוהי, אך ברגע האחרון ה' עוצר אותו ושולח איל להקרבה במקום יצחק. ה' מברך את אברהם על אמונתו המוחלטת ומבטיח לו שזרעו יהיה רב ועצום, ושבזרעו יתברכו כל גויי הארץ. הסיפור מדגיש את מסירותו של אברהם לה' ואת ערך האמונה והנאמנות לה'.