סיכום שמואל ב', פרק ג'
פרק ג' בספר שמואל ב' מתאר את המשך המאבק בין בית דוד לבית שאול, כאשר עם הזמן, מעמדו של דוד מתחזק ואילו מעמדו של בית שאול, בהנהגת איש-בשת, נחלש. בפרק זה אנו עדים לתחילת התפרקותו של בית שאול ולמעורבות פוליטית וצבאית חשובה של אבנר בן נר, שר צבאו של שאול, שלבסוף מובילה לרציחתו בידי יואב בן צרויה.
התחזקות בית דוד והחלשת בית שאול
הפרק נפתח באמירה כללית שמעמדו של דוד הולך ומתחזק, בעוד שבית שאול הולך ונחלש. דוד ממשיך למלוך על שבט יהודה בחברון, ובמהלך התקופה נולדים לו שישה בנים משש נשותיו, ביניהם אמנון, אבשלום ואדוניהו, שיהיו דמויות מרכזיות בהמשך סיפורו של דוד.
מריבה בין אבנר לאיש-בשת
אבנר בן נר, שר צבאו של שאול ותומכו של איש-בשת, מסתכסך עם איש-בשת בעקבות האשמה שאיש-בשת מפנה כלפיו. איש-בשת מאשים את אבנר בכך שהוא שכב עם רצפה, פילגשו של שאול. מעשה זה נחשב לאיום פוליטי, כיוון שפילגש המלך נחשבה כחלק מהשלטון. אבנר מתרעם על ההאשמה ורואה בכך חוסר הכרת תודה מצד איש-בשת על כל מה שעשה למען בית שאול.
כתוצאה מהמריבה, אבנר מחליט לנטוש את תמיכתו באיש-בשת ולעבור לצד דוד. הוא נשבע לעזור לדוד להפוך למלך על כל ישראל, ובכך לשים קץ לפילוג בממלכה.
ברית בין אבנר לדוד
אבנר שולח שליחים אל דוד ומציע לו ברית. דוד מקבל את ההצעה, אך מתנה זאת בכך שאבנר יחזיר לו את מיכל, אשתו הראשונה ובתו של שאול, אותה לקח ממנו שאול ונתן לפלטיאל בן ליש. אבנר מקיים את דרישתו של דוד ומחזיר לו את מיכל, למרות התנגדותו של בעלה הנוכחי.
לאחר מכן, אבנר נפגש עם דוד בחברון ומציע לו את תמיכתו בהמלכתו על כל ישראל. דוד מקבל את פניו בכבוד רב ועורך לו משתה. אבנר מבטיח לדוד שהוא יאסוף את כל שבטי ישראל ויוביל אותם להכרה בו כמלך. לאחר הפגישה, דוד משלח את אבנר לדרכו בשלום.
רצח אבנר בידי יואב
כאשר יואב, שר צבאו של דוד, שומע שאבנר היה בחברון ונפגש עם דוד, הוא כועס מאוד על כך שדוד שחרר את אבנר. יואב חושד בכוונותיו של אבנר, ובנוסף לכך הוא רוצה לנקום את מות אחיו עשהאל, שנהרג בידי אבנר בקרב בגבעון.
יואב שולח שליחים אחרי אבנר, שמחזירים אותו לחברון. כשהוא מגיע, יואב לוקח אותו לצד השער כאילו לשיחה פרטית, ושם הורג אותו בחשאי כדי לנקום את מות עשהאל. יואב פועל על דעת עצמו, מבלי ליידע את דוד.
תגובת דוד לרצח אבנר
כאשר דוד שומע על רצח אבנר, הוא זועם ומצהיר שהוא חף מכל אשמה במעשה זה. דוד מקלל את יואב ומשפחתו ומבקש שה' יעניש אותם. כדי להראות את צערו הכנה על מותו של אבנר, דוד מורה לעם להתאבל על אבנר, והוא עצמו צם ולובש שק.
דוד מספיד את אבנר ומביע את צערו על כך שאבנר נרצח בדרך נבזית. דבריו נוגעים ללב העם, ורבים מבינים שדוד לא היה אחראי לרצח. ההמונים מקבלים את ההסבר של דוד ומבינים שהוא ניסה לשמור על אבנר.
סיום
הפרק מסתיים בכך שדוד מכיר בכך שהוא עדיין חלש מדי מכדי להעניש את יואב ובניו, אך הוא מקלל אותם ואת מעשיהם. דוד זוכה להערכה מצד העם על צניעותו ואי-מעורבותו ברצח אבנר, והעם ממשיך לתמוך בו כמלכם.