שמות פרק לד'

 סיכום שמות פרק לד'

בפרק ל"ד של ספר שמות מתוארת חידוש הברית בין אלוהים לבין עם ישראל לאחר חטא העגל. אלוהים מצווה על משה לעלות שוב להר סיני עם לוחות אבן חדשים, והוא מחדש את הברית עם העם ומעניק שוב את המצוות. הפרק מסתיים בתיאור קרן האור שפני משה מקרינים לאחר המפגש עם אלוהים.

תקציר הנקודות המרכזיות:

1. הכנת לוחות הברית החדשים:

   • אלוהים מצווה על משה לפסול שני לוחות אבן חדשים, שיהיו תחליף ללוחות הראשונים שנשברו בעקבות חטא העגל.
   • משה עולה להר סיני בבוקר עם הלוחות החדשים, ואלוהים יורד בענן ומכריז על שמו ותכונותיו – "ה' ה' א-ל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת".

2. הכרזה על י"ג מידות הרחמים:

   • אלוהים מתגלה למשה עם י"ג מידות הרחמים, תכונות שמייצגות את סלחנותו ואת חסדו של אלוהים כלפי בני ישראל. מידות אלו כוללות חמלה, סלחנות והיכולת למחול גם לעוון ולחטא.
   • משה ממהר להשתחוות ומבקש מאלוהים ללכת עם העם ולהיות סלחן כלפיהם, למרות שהם "עם קשה עורף".

3. חידוש הברית והצגת המצוות:

   • אלוהים מחדש את הברית עם בני ישראל וקובע להם שוב חוקים ומצוות מרכזיות, כדוגמת שמירת המועדים וחגי ישראל, איסור עבודה זרה, והוראות נוספות שנועדו להבדיל את בני ישראל מהעמים שסביבם:
     • איסור לכרות ברית עם יושבי הארץ.
     • השמדת מזבחותיהם ופסליהם של העמים המקומיים כדי למנוע השפעה של עבודת אלילים.
     • שמירת חג המצות, הבאת ביכורים, ושמירה על שבת ומועדים נוספים.
   • החוקים הללו מבטאים את המחויבות של בני ישראל לשמירה על טוהר פולחני ואמונה באלוהים בלבד.

4. שובו של משה עם הלוחות ופניו הקורנות:

   • משה נשאר על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, וכשהוא יורד מההר עם לוחות הברית החדשים, פניו מקרינים אור עז. העם רואה את פניו הקורנות וירא להתקרב אליו.
   • משה מדבר עם בני ישראל ומעביר להם את דברי אלוהים, אך לאחר מכן הוא מכסה את פניו ברעלה, אותה הוא מסיר רק כאשר הוא נכנס לדבר עם אלוהים באוהל מועד.
   • קרינת פניו של משה מסמלת את הקרבה המיוחדת שלו לאלוהים ואת האור הרוחני המיוחד שהעניק לו המפגש עם האלוהות.

סיכום

פרק ל"ד מסמל את חידוש הברית בין אלוהים לעם ישראל לאחר חטא העגל. באמצעות העלייה מחדש להר סיני והכנת לוחות הברית החדשים, הברית מתחזקת מחדש, ואלוהים מעניק לעם את מצוותיו. ההתגלות של י"ג מידות הרחמים משקפת את הסלחנות האלוהית ואת נכונותו של אלוהים להמשיך ולהוביל את העם למרות חטאיהם. פניו הקורנות של משה בסיום הפרק מסמלות את עוצמת המפגש עם אלוהים ואת החוכמה והאור הרוחני שמועברים לעם ישראל דרכו.