סיכום בראשית, פרק מ"ח
פרק מ"ח בספר בראשית מתאר את המפגש בין יעקב (ישראל) ליוסף ובניו מנשה ואפרים לקראת מותו של יעקב. יעקב מברך את בני יוסף ומאמץ אותם כבניו, ובכך מקנה להם חלק בירושת שבטי ישראל. הפרק מתמקד בברכתו של יעקב ובייחוס של אפרים ומנשה.
יעקב חולה, יוסף מביא את בניו
הפרק נפתח בכך שיוסף מקבל ידיעה שאביו יעקב חולה. יוסף לוקח איתו את שני בניו, מנשה ואפרים, והולך אל יעקב. כאשר יעקב שומע שיוסף בא, הוא מתאמץ לשבת על המיטה ולדבר עם יוסף.
יעקב מאמץ את אפרים ומנשה
יעקב מזכיר ליוסף את ברכת ה' שניתנה לו בלוז (בית אל), כשה' הבטיח להרבות את זרעו ולתת להם את ארץ כנען. יעקב מכריז שהוא מאמץ את שני בניו של יוסף, אפרים ומנשה, כבניו שלו, והם ייחשבו לשבטים עצמאיים בדיוק כמו ראובן ושמעון. יעקב אומר שהם יירשו חלק בארץ יחד עם שאר בניו, ואילו יתר הילדים שייוולדו ליוסף יהיו חלק מאפרים ומנשה.
יעקב נזכר ברחל
יעקב נזכר ברחל, אשתו האהובה, ומספר ליוסף כיצד היא מתה בדרך כשהם חזרו מארץ כנען ונקברה בדרך לאפרת (בית לחם). הוא מבטא את געגועיו אליה ואת חשיבותה בחייו.
יעקב מברך את אפרים ומנשה
יוסף מקרב את שני בניו אל יעקב כדי שיברך אותם. יעקב, שראייתו חלשה בגלל זקנתו, שואל מי הם. יוסף עונה שהם בניו, אותם נתן לו ה' במצרים. יעקב מבקש לקרב אותם אליו כדי לברך אותם.
יוסף מציב את מנשה הבכור מימין יעקב ואת אפרים הצעיר משמאלו, מתוך כוונה שיד ימינו של יעקב תונח על ראש מנשה הבכור. אך יעקב, למרות ראייתו החלשה, חוצה את ידיו ומניח את יד ימינו על ראש אפרים, הצעיר, ואת יד שמאלו על ראש מנשה, הבכור.
יוסף מנסה לתקן את אביו, כי הוא רוצה שיד ימינו של יעקב תהיה על ראש מנשה, אך יעקב מסרב ואומר שהוא יודע מה הוא עושה. יעקב מברך את אפרים ומנשה ואומר שזרעם יהיה רב מאוד. הוא מקדים את אפרים, הצעיר, על פני מנשה, הבכור, ומנבא שצאצאיו של אפרים יהיו גדולים מצאצאיו של מנשה.
הברכה ליוסף
לאחר מכן, יעקב מברך את יוסף ומביע את תקוותו שה' ימשיך לדאוג ליוסף ולבניו. יעקב נותן ליוסף חלק נוסף על אחיו בירושה, חלק שהוא לקח מהאמורי בחרבו ובקשתו, כלומר, הוא מעניק ליוסף ירושה כפולה דרך שני בניו.
סיכום
פרק מ"ח עוסק בברכת יעקב ליוסף ולבניו מנשה ואפרים. יעקב מאמץ את שני בני יוסף כבניו, ובכך מקנה להם מעמד שווה לשאר שבטי ישראל. למרות שיוסף מנסה לתת למנשה, הבכור, את הברכה החשובה יותר, יעקב חוצה את ידיו ומברך את אפרים הצעיר בברכה גדולה יותר, מתוך ידיעה נבואית שצאצאיו של אפרים יהיו גדולים יותר מצאצאיו של מנשה. הפרק מסמל את העברת הברכות וההבטחות שניתנו ליעקב לדורות הבאים.