סיכום שמואל ב', פרק כ"א
פרק כ"א בספר שמואל ב' עוסק בשלושה נושאים עיקריים: הרעב שפקד את ישראל בשל חטא שאול כלפי הגבעונים, תליית שבעה מבניו של שאול כדי לכפר על החטא, והמלחמות של דוד ואנשיו עם הפלשתים וענקי גת.
הרעב בימי דוד
במהלך מלכותו של דוד, פוקד רעב את ישראל במשך שלוש שנים רצופות. דוד פונה לה' בשאלה מדוע הרעב פוגע בעם, וה' משיב שהרעב הוא עונש על חטאו של שאול, אשר ניסה להשמיד את הגבעונים – מעשה שהיה מנוגד לברית שנכרתה עם הגבעונים בימי יהושע.
בקשת הגבעונים
דוד פונה אל הגבעונים כדי לכפר על העוול שנעשה להם, ושואל אותם מה ניתן לעשות כדי לפייס אותם. הגבעונים מסרבים לקבל כסף או זהב, וגם אינם מעוניינים בנקמה כללית בישראל. הם מבקשים שיינתנו להם שבעה מבניו של שאול כדי להוציאם להורג בתמורה לנקמת הדם על העוול שנעשה להם. דוד מסכים לבקשה זו.
תליית בני שאול
דוד בוחר שבעה מצאצאי שאול, חמשת בני מיכל בת שאול (שנולדו למעשה מאחותה מרב) ושני בני ריצפה בת איה (פילגשו של שאול). בני שאול נמסרים לגבעונים, והם מוצאים להורג בתלייה. ריצפה, אמם של שניים מהנרצחים, שומרת על גופותיהם ומונעת מהן להיאכל על ידי חיות השדה במשך תקופת הקציר.
קבורת בני שאול והפסקת הרעב
כאשר דוד שומע על מעשיה של ריצפה, הוא מתרגש ממסירותה ומצווה להביא את עצמות שאול ויהונתן מגלעד ולקבור אותן יחד עם בניו של שאול בקבר משפחתם. לאחר הקבורה, ה' שומע את תפילת העם, והרעב נפסק.
מלחמות דוד עם הפלשתים
בסוף הפרק, מתוארות מספר מלחמות של דוד ואנשיו עם הפלשתים. במהלך אחת המלחמות דוד כמעט נהרג, אך אבישי בן צרויה מציל אותו. בעקבות האירוע, אנשיו נשבעים שדוד לא ייצא יותר לקרב כדי שלא ייכבה "נֵר יִשְׂרָאֵל."
בנוסף, מסופר על גבורתם של אנשי דוד שנלחמו נגד ענקים מהעיר גת, ביניהם ארבעה ענקים בולטים. כל אחד מהם נהרג בידי גיבורי דוד, מה שמחזק את מעמדו של דוד ושל לוחמיו כנגד אויביהם.
סיכום
פרק כ"א עוסק בכפרה על חטאו של שאול כלפי הגבעונים באמצעות תליית שבעה מצאצאיו, בהפסקת הרעב שפקד את הארץ בעקבות מעשה זה, ובניצחונותיו של דוד ושל גיבוריו במלחמות נגד הפלשתים וענקי גת. הפרק מדגיש את הצורך בכפרה על חטאי העבר, לצד גבורת אנשי דוד ושמירת העם מפני אויבים חיצוניים.