סיכום בראשית, פרק מ"ב
פרק מ"ב בספר בראשית מתאר את המפגש הראשון בין יוסף לאחיו לאחר מכירתו. בעקבות הרעב הכבד בארץ כנען, אחי יוסף יורדים למצרים כדי לקנות אוכל, אך אינם מזהים את יוסף, שהפך למשנה למלך. יוסף מזהה אותם ומחליט לבחון אותם, תוך שהוא מנסה לברר אם השתנו מאז שמכרו אותו.
אחי יוסף יורדים למצרים
עקב הרעב הכבד בארץ כנען, יעקב שולח את עשרת בניו (למעט בנימין) למצרים כדי לקנות תבואה. יעקב חושש לשלוח את בנימין, הבן היחיד שנותר לו מרחל, מתוך פחד שמשהו יקרה לו, כפי שקרה ליוסף.
האחים מגיעים למצרים ופונים אל יוסף, שמפקח על מכירת התבואה. הם משתחווים לפניו (כפי שניבא חלום יוסף בצעירותו), אך אינם מזהים אותו. יוסף מזהה אותם מיד, אך בוחר להסתיר את זהותו. הוא מדבר איתם בקשיחות, מתנכר להם, ומאשים אותם בריגול.
האשמת האחים בריגול
יוסף מאשים את אחיו שהם מרגלים שבאו לראות את ערוות הארץ (כלומר, את חולשותיה). האחים מכחישים ואומרים שהם באו לקנות אוכל, ושבעצם הם כולם אחים בני איש אחד, אינם מרגלים, ושהם שנים עשר אחים – הקטן נמצא עם אביהם בכנען, ואח אחר (יוסף) איננו.
יוסף ממשיך להאשים אותם בריגול ומציע מבחן: אחד מהם יישאר בכלא במצרים, בעוד השאר יחזרו הביתה ויביאו את אחיהם הקטן (בנימין) כהוכחה לדבריהם. כך יוכיחו שאינם מרגלים.
מאסר והודאת האחים
יוסף כולא את האחים למשך שלושה ימים. לאחר מכן, הוא אומר להם שאחד מהם יישאר כבני ערובה, בעוד השאר יחזרו הביתה עם התבואה ויביאו את אחיהם הקטן (בנימין). בכך הם יוכיחו את יושרם, ויוסף לא ימית אותם.
האחים מתחילים לדבר ביניהם ומכירים בכך שהצרה שנפלה עליהם היא עונש על כך שמכרו את יוסף. הם נזכרים כיצד הפציר בהם יוסף כאשר השליכו אותו לבור, אך הם לא הקשיבו לו. ראובן מזכיר להם שהוא הזהיר אותם אז לא לפגוע ביוסף, אך הם לא שמעו לו, ועכשיו הם נענשים.
יוסף שומע את שיחתם (הם אינם יודעים שיוסף מבין את לשונם), מתרחק מהם ובוכה. לאחר מכן, הוא בוחר את שמעון ומשאיר אותו כבני ערובה, ואת יתר האחים שולח הביתה עם שקי התבואה.
חזרת האחים לכנען
לפני שהאחים עוזבים את מצרים, יוסף מורה להחזיר את כספם לשקי התבואה שלהם. כשהם עוצרים ללון בדרך, אחד מהם מגלה את כספו בשקו ומבוהל מאוד. הם חוששים שעכשיו יאשימו אותם גם בגניבה. כאשר הם מגיעים הביתה, הם מספרים ליעקב את כל מה שקרה במצרים ומספרים לו על הדרישה להביא את בנימין.
יעקב, ששומע על כך, מסרב בתוקף לשלוח את בנימין מחשש שיאבד גם אותו, כפי שאיבד את יוסף. הוא מציין שכבר איבד שניים מבניו (יוסף ושמעון), ואם יאבד גם את בנימין, לא יוכל לשרוד זאת.
ראובן מציע לאביו לקחת אחריות על בנימין ומתחייב להחזיר אותו בשלום, ואף אומר ליעקב שיהרוג את שני בניו אם לא יחזיר את בנימין. אך יעקב נשאר בסירובו לשלוח את בנימין למצרים.
סיכום
פרק מ"ב מתאר את תחילת הפיוס בין יוסף ואחיו, כאשר האחים יורדים למצרים בשל הרעב. יוסף מזהה את אחיו אך מסתיר את זהותו, ובוחן את יושרם על ידי האשמתם בריגול ומאסר זמני. האחים מביעים חרטה על מכירת יוסף, אך עדיין אינם מזהים אותו. יוסף משאיר את שמעון כבני ערובה ודורש להביא את בנימין כהוכחה לאמינותם. יעקב, שחושש לאבד גם את בנימין, מסרב לשלוח אותו למצרים. הפרק מדגיש את רגשות החרטה והצער של האחים, לצד הפקפוק והפחד של יעקב.