שמואל א' פרק כו'

 סיכום שמואל א', פרק כ"ו

בפרק כ"ו של ספר שמואל א' מתואר ניסיון נוסף של שאול לתפוס את דוד, אך שוב דוד בוחר שלא לפגוע במלך המשוח, על אף ההזדמנות הברורה שניתנה לו.

אנשי זיף מדווחים לשאול על דוד

הפרק נפתח בכך שאנשי זיף, שזכרו מהפרק הקודם, חוזרים ומוסרים לשאול מידע על מיקומו של דוד. הם מספרים לשאול כי דוד מסתתר בגבעת החכילה במדבר זיף. בעקבות המידע הזה, שאול לוקח עמו 3,000 לוחמים מובחרים ויוצא שוב לרדוף אחרי דוד.

דוד מרגל במחנה שאול

כאשר דוד מגלה ששאול והצבא הגדול שלו חונים בקרבת מקום, הוא שולח מרגלים כדי לאמת את מיקומו של שאול. לאחר שהוא מגלה היכן בדיוק שאול חונה, דוד מחליט לנצל את ההזדמנות כדי להיכנס למחנה של שאול ולהתעמת עם אויבו. הוא לוקח איתו את אבישי בן צרויה, אחיו של יואב, ויחד הם נכנסים למחנה של שאול בלילה, כאשר כולם ישנים.

דוד חומל על שאול פעם נוספת

בזמן ששאול ישן, דוד ואבישי מתקרבים אליו ורואים את חניתו נעוצה באדמה ליד ראשו. אבישי מציע לדוד להרוג את שאול במכת חנית אחת, כדי לשים סוף למרדף. אולם, דוד מסרב לפגוע במלך המשוח של ה', למרות ההזדמנות הברורה. הוא אומר שאין זה מקומו להרוג את שאול, ומאמין שה' הוא זה שיגרום למותו של שאול, בין אם במלחמה או בדרכים אחרות. במקום זאת, דוד מחליט לקחת את החנית ואת צפחת המים של שאול כסימן לכך שהיה יכול להרוג אותו, אך בחר שלא לעשות זאת.

דוד קורא לשאול מרחוק

לאחר שהם יוצאים מהמחנה בבטחה, דוד עולה לגבעה מרוחקת משם וצועק לעבר אבנר בן נר, שר הצבא של שאול. הוא מוכיח את אבנר על כך שלא שמר כראוי על שאול, ומראה לו את החנית והצפחת כדי להוכיח שהיה במחנה שלהם ויכל לפגוע במלך. שאול שומע את קולו של דוד ומזהה אותו.

עימות נוסף בין דוד לשאול

דוד פונה לשאול ושואל אותו שוב מדוע הוא רודף אחריו ללא סיבה, מדוע הוא מנסה להרגו למרות שדוד אינו מהווה איום עליו. הוא מזכיר לשאול שהוא חס על חייו פעם נוספת, למרות שהיה יכול בקלות להרוג אותו. דוד מציין שגורלו בידי ה', ומבקש ששאול יפסיק לרדוף אחריו.

שאול, כמו בפעם הקודמת, נרגש ומתחרט. הוא מודה לדוד שהוא פעל בצדק ואומר לדוד: "חטאתי". שאול מודה כי דוד חמל עליו, ומכיר בכך שדוד יהיה מלך ישראל. הוא מבטיח שוב שלא יפגע בדוד. דוד מחזיר לשאול את חניתו ומסיים את דבריו באמונה שה' יגמול לו על צדקתו.

סיום

שאול חוזר לביתו, ודוד ממשיך בדרכו. פרק זה מציג שוב את אצילותו של דוד, שמסרב לפגוע במלך המשוח על אף ההזדמנות שניתנה לו. הסיפור מראה את הבדלי האופי בין דוד לשאול: דוד נוהג באיפוק ובחמלה, בעוד שאול מתנהל ברגשנות ובחוסר יציבות. עם זאת, המרדף אחרי דוד עוד לא תם, והעימות ביניהם נמשך.