שמואל א' פרק י"ד
יונתן ונערו במחנה
פלשתים : פסוקים א' – טו'
יונתן ונערו עברו למחנה פלשתים.
הם לא סיפרו לאיש (אפילו לא לשאול) שהם
עוברים לרגל אצל הפלשתים.
יונתן ונערו מגיעים למחנה ויונתן אומר
לנערו שאם הפלשתים יאמרו להם עצרו ויבואו לבדוק אותם הם יעמדו ולא יעשו דבר. אבל
אם הפלשתים לא יצאו מהעמדה ויאמרו להם בואו אלינו אז אנחנו (יונתן ונערו) נעלה
עליהם וזה יהיה סימן שה' אתנו ואנחנו ננצח.
הפלשתים גילו אותם וקראו להם לבוא אליהם
לעמדה.
יונתן נותן לנערו הוראות אחרונות. הם
נלחמים בפלשתים ומצליחים להרוג עשרים איש.
כאשר רואים ושומעים זאת הפלשתים הם
נבהלים מאוד. אנשי פלשתים שעבדו בשדה ברחו. הפלשתים שהיו במחנה נבהלו מאוד.
שאול והעם נלחמים
בפלשתים: פסוקים טז' –כג'
המצב אצל הפלשתים היה מאוד מבולבל. הם
לא הבינו מה קרה והייתה מהומה גדולה. חיילים פלשתים החלו להכות אלו את אלו.
כאשר ראו זאת שאול ואנשיו הם חיפשו מי
גרם למהומה. שאול חיפש מי חסר וגילה כי בנו יונתן חסר.
הם יצאו למלחמה. אליהם הצטרפו האנשים
אשר ברחו קודם לכן כי פחדו מהפלשתים.
שאול משביע את העם לא
לאכול – פסוקים כד' – לא'
שאול רצה שהעם ילחם בלי הפסק ולכן אמר
להם לא לאכול. הוא השביע אותם שמי שיאכל ימות.
שאול חשב שלוחם רעב ירצה לגמור את
המלחמה מהר. שאול חשב שהלוחמים יהיו עסוקים במלחמה ולא באוכל.
יונתן לא שמע את השבועה כי היה במחנה
פלשתים וטעם מעט דבש.
אחד החיילים אמר לו שאביו אמר לא לאכול.
תשובתו של יונתן הייתה שגם אם העם יאכל הוא ינצח את הפלשתים. (כאן יוצא יונתן בפעם
הראשונה נגד אביו-שאול).
בני ישראל נצחו את פלישתים.
אכילת הבשר החי :
פסוקים לב' – לה'
העם ניצח את פלשתים. החיילים היו מאוד רעבים
ולא חיכו עד שהבשר יתבשל והחלו לאכול. שאול כעס עליהם ודרש מהם להקריב קורבן לה'
ורק אחר כך לאכול את האוכל מבושל.
שאול רוצה להרוג את
בנו יונתן : פסוקים לו' –מו'
שאול רצה לצאת לעוד קרב נגד פלשתים.
לפני הקרב הוא מבקש מהכהן לשאול את ה' האם הוא יצליח? ה' לא עונה ומכך שאול מבין
שמישהו חטא.
כאשר הוא שואל את העם אף אחד לא מלשין
על יונתן. שאול חושד שייתכן שזה יונתן והוא אומר אפילו אם זה יונתן הוא ימות. שאול
עומד עם בנו בצד אחד וכל העם בצד אחר. יונתן מודה שהוא טעם מהדבש. יונתן מוכן לקבל
על עצמו את הדין ולמות. העם לא מוכן לקבל זאת ומציע לפדות (לתת) כסף תמורת יונתן.
שאול מסכים.
ממלכת שאול ומשפחתו :
פסוקים מז' – נב'
לשאול היה צבא קבוע וחזק. שאול וצבאו
ניצחו את אויבי האזור.
לשאול היו שלשה בנים – יונתן, ישוי ומלכישוע. ושתי בנות-מרב ומיכל.