שמואל א' פרק כד'

 סיכום שמואל א', פרק כ"ד

בפרק כ"ד של ספר שמואל א' מתואר אחד המפגשים הדרמטיים בין דוד לשאול, מפגש שמדגיש את אצילותו של דוד ואת ההבדל הגובר בין התנהגותו של דוד לבין זו של שאול.

שאול רודף אחרי דוד לעין גדי

הפרק מתחיל בכך ששאול שב מהמלחמה עם הפלשתים ומקבל ידיעה על כך שדוד ואנשיו נמצאים במדבר עין גדי. שאול לוקח עמו 3,000 לוחמים מובחרים ויוצא לרדוף אחרי דוד. הם מגיעים לאזור בו נמצאים סלעים תלולים ומערות רבות, מקום בו דוד ואנשיו מסתתרים.

שאול במערה – דוד חומל עליו

באחד הרגעים הקריטיים בפרק, שאול נכנס למערה כדי "לכסות את רגליו" (כלומר, להתפנות), מבלי לדעת שדוד ואנשיו מסתתרים בחלקה הפנימי של אותה מערה. אנשיו של דוד רואים בכך הזדמנות פז להרוג את שאול, ומנסים לשכנע את דוד לנצל את ההזדמנות. הם מזכירים לו שנאמר לו כי ה' ימסור את אויביו לידיו.

אולם דוד, מתוך כבוד למעמדו של שאול כמלך משוח, מחליט לא לפגוע בו. במקום זאת, הוא מתגנב וחותך את כנף מעילו של שאול. למרות זאת, דוד מרגיש חרטה על מעשה זה, מאחר שהוא רואה בכך פגיעה בסמכות המלך. הוא מונע מאנשיו לפגוע בשאול.

דוד מתעמת עם שאול

כאשר שאול עוזב את המערה, דוד יוצא אחריו וקורא אליו מרחוק. הוא כורע ארצה ומפנה אליו דברים. דוד מסביר לשאול כי הייתה לו הזדמנות להרוג אותו, אך הוא בחר לחוס עליו, מתוך כבוד למעמדו כמשיח ה'. הוא מראה לשאול את כנף המעיל שחתך כדי להוכיח שהוא לא רצה לפגוע בו. דוד אומר לשאול שהוא אינו אויב שלו ושאין לו כוונה רעה כלפיו. הוא מבקש משאול להבין שהוא רודף אותו לשווא, ושדמם אינו חייב להישפך.

תגובתו של שאול

שאול, לאחר ששמע את דברי דוד וראה את מעשהו, מתמלא ברגשות עזים. הוא פורץ בבכי, מודה בפני דוד כי הוא צודק, ומכיר בכך שדוד נוהג בצדק ובחסד, בעוד שהוא עצמו נוהג בעוול. שאול אף מודה כי הוא יודע שדוד עתיד להיות מלך ישראל, ומבקש מדוד להשביע אותו שלא יפגע בצאצאיו לאחר עלייתו לשלטון.

סיום

דוד נשבע לשאול שלא יפגע במשפחתו, ולאחר מכן כל אחד מהם הולך לדרכו – דוד עם אנשיו, ושאול שב לביתו. בפרק זה מודגשת אצילותו של דוד, שמסרב לקחת את החוק לידיים ולפגוע בשאול, על אף ההזדמנות הברורה שניתנה לו. שאול, מנגד, מגלה רגע של חולשה אנושית והכרת תודה, אך הרדיפה אחר דוד תימשך גם בפרקים הבאים.