שמות פרק לג'

 סיכום שמות פרק לג'

בפרק ל"ג של ספר שמות מתוארת ההתמודדות של משה ועם ישראל לאחר חטא עגל הזהב, כאשר אלוהים מורה לעם לצאת לכיוון ארץ כנען אך מביע הסתייגות מכך שילווה אותם, בשל חטאם. הפרק מתמקד בתחינת משה לנוכחות אלוהים עם העם ובחידוש הקשר הקרוב והישיר בינו לבין אלוהים.

תקציר הנקודות המרכזיות:

1. הוראה לצאת לארץ כנען:

   • אלוהים מצווה על משה להוביל את בני ישראל לארץ כנען, הארץ שהובטחה לאברהם, ליצחק וליעקב.
   • אלוהים אומר שישלח מלאך שילך לפניהם, אך הוא עצמו לא ילווה אותם כי הם "עם קשה עורף", ועשוי להינזק אם ייכשלו שוב בחטא.
   • העם שומע את הדברים ומתאבל על כך שאלוהים לא ילווה אותם בעצמו, והם מסירים את עדי הזהב שלהם, כנראה כסימן לאבל וחזרה בתשובה.

2. אוהל מועד מחוץ למחנה:

   • משה נוהג להקים את אוהל מועד מחוץ למחנה, כדי ליצור מרחק מהעם, כנראה כתגובה על חטא העגל.
   • בכל פעם שמשה נכנס לאוהל, עמוד הענן יורד וניצב בפתח האוהל, והעם משתחווה מרחוק מתוך יראה. באוהל זה מתקיימות השיחות הישירות של משה עם אלוהים, המתוארות כ"שיח פנים אל פנים".

3. תחינתו של משה לנוכחות אלוהים:

   • משה מתחנן בפני אלוהים שלא יעזוב את העם אלא ילווה אותם בעצמו ולא באמצעות מלאך בלבד. הוא אומר כי רק נוכחותו של אלוהים תייחד את עם ישראל מכל העמים ותחזק את הקשר ביניהם.
   • אלוהים נענה לבקשתו של משה ואומר: "פניי ילכו והניחותי לך" – כלומר, הוא מסכים ללכת עם העם.

4. בקשת משה לראות את כבוד אלוהים:

   • משה מבקש מאלוהים: "הראני נא את כבודך", כלומר, לראות את נוכחותו ואת מהותו באופן מוחשי.
   • אלוהים משיב למשה שהוא יעביר את כל טובו לפניו ויקרא בשם ה', אך משה לא יוכל לראות את פניו באופן ישיר, כי "לא יראני האדם וחי".
   • אלוהים מצווה על משה לעמוד על צור, והוא יחלוף על פניו, אך ידו תחסה עליו עד שיעבור. משה יוכל לראות את "אחורי" אלוהים, אך לא את פניו.

סיכום

בפרק ל"ג מתמודדים משה והעם עם השלכות חטא העגל. אלוהים מצווה על העם לצאת לכיוון ארץ כנען, אך מבהיר שהוא לא ילווה אותם בעצמו. בעקבות תחינתו של משה, אלוהים מסכים להמשיך להיות נוכח באופן אישי עם העם, מה שמחזיר את הקרבה והאמון בין העם לבין אלוהים. משה, כמתווך נאמן, מבקש גם לראות את כבוד אלוהים, ואלוהים נענה לבקשה חלקית ומעניק לו חוויה ייחודית של קרבה אלוהית שאין כמותה.