סיכום שמואל ב', פרק י'
פרק י' בספר שמואל ב' עוסק במלחמה שפרצה בין דוד ובני עמון בעקבות עלבון דיפלומטי, ובהמשך מלחמתו של דוד נגד הארמים שבאו לעזרת בני עמון. הפרק מדגיש את נאמנותו של דוד לבריתותיו, את כישרונו הצבאי, ואת מנהיגותו.
מות נחש מלך בני עמון
הפרק נפתח במותו של נחש מלך בני עמון. נחש היה בעל ברית של דוד, והם ככל הנראה קיימו קשרי ידידות כלשהם. לאחר מותו, דוד מחליט להראות חסד כלפי חנון, בנו של נחש, מתוך כבוד לברית שהייתה לו עם אביו. דוד שולח משלחת מנחמים אל חנון כדי להביע תנחומיו.
עלבונה של משלחת דוד
יועצי חנון משכנעים אותו שהמשלחת של דוד איננה באה בכוונות טובות, אלא במטרה לרגל ולכבוש את עירם. חנון משתכנע ומחליט להעליב את שליחי דוד. הוא מגלח חצי מזקנם וחותך את בגדיהם עד אמצע גופם, דבר שנחשב להשפלה קשה באותה תקופה. לאחר מכן הוא משלח אותם בביזיון לדרכם.
תגובת דוד
כאשר דוד שומע על העלבון הקשה, הוא שולח הוראה לשליחיו להישאר ביריחו עד שזקנם יצמח בחזרה, כדי שלא יחזרו לירושלים במצב של השפלה. במקביל, דוד מתכונן למלחמה בעקבות העלבון שנעשה לו.
הכנות למלחמה
בני עמון מבינים שהם פגעו קשות בדוד ומתכוננים למלחמה. הם שוכרים צבא גדול של ארמים ממספר ממלכות (בית-רְחוֹב, צוֹבָה, מעכה, ואיש טוב). צבא זה מצטרף לבני עמון כדי להילחם בישראל.
המלחמה – יואב ואבישי נגד בני עמון והארמים
דוד שולח את יואב, שר הצבא שלו, להילחם בבני עמון ובבני בריתם הארמים. כאשר יואב מגיע לשדה הקרב, הוא מוצא את עצמו במצב קשה: בני עמון מתייצבים לפניו ואילו הארמים מתייצבים מאחוריו, כך שהוא מוקף משני הצדדים.
יואב מחלק את הכוח הישראלי לשניים: הוא עצמו יילחם בארמים, בעוד אחיו אבישי יוביל את הקרב מול בני עמון. יואב ואבישי מסכמים שכל צד יעזור לשני במקרה של קושי.
ניצחון ישראל
יואב תוקף את הארמים, והם נסים מפניו. כשבני עמון רואים שהארמים בורחים, גם הם נסים מפני אבישי וחוזרים לעירם. יואב חוזר לירושלים לאחר הניצחון בשדה הקרב.
חידוש המלחמה וניצחון מוחלט
הארמים, לאחר תבוסתם, מגייסים כוח צבאי נוסף, הפעם בהנהגת הדדעזר. דוד עצמו יוצא להילחם בארמים ומכה בהם מכה קשה. הוא הורג 700 רכב ו-40,000 פרשים ומכה את שר צבאם שובך. לאחר ניצחון זה, הארמים מבקשים שלום עם דוד ומתחייבים לא לעזור יותר לבני עמון. בני עמון נותרים לבדם במאבק מול דוד.
סיכום
פרק י' מתאר את תחילתה של מלחמה בין דוד לבני עמון, שנגרמה בשל עלבון דיפלומטי מצד חנון מלך בני עמון כלפי שליחי דוד. הפרק מדגיש את נאמנותו של דוד לבריתותיו ואת תגובתו המהירה והנחושה לנוכח עלבון זה. בנוסף, הפרק מתאר את כישרונו הצבאי של דוד, את הניצחונות הצבאיים המרשימים שלו מול בני עמון ובני בריתם הארמים, ואת חיזוק מעמדו כמלך ישראל החזק באזור.