שמואל ב' פרק כג'

 סיכום שמואל ב', פרק כ"ג

פרק כ"ג בספר שמואל ב' מתחלק לשני חלקים עיקריים: תחילה נאום פרידתו של דוד, בו הוא מהלל את ה' ומביע את אמונתו בהבטחותיו, ולאחר מכן רשימת גיבורי דוד והישגיהם הצבאיים. הפרק מדגיש את תודתו של דוד לה' ואת האנשים שהיו שותפים עמו בהצלחותיו.

נאום פרידתו של דוד

הפרק נפתח בדברי הפרידה של דוד, המתוארים כ"דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים". בנאומו, דוד מכיר בכך שהוא נבחר על ידי ה' להיות מלך ישראל, ומתאר את הברכה שקיבל מהמנחה האלוהית. הוא מדבר על היותו נבחר על ידי אלוהי ישראל ומושם על כס המלכות בהבטחת נצחיות ממלכתו.

דוד מתאר את שלטונו כרועה צאן, על פי עקרונות הצדק האלוהיים, ומצהיר שמלך שנוהג בצדק וביראה כלפי ה' הוא כמו אור שמש בוהק, שמביא צמיחה וברכה. הוא מודה לה' על הברית שנכרתה עמו, ומצהיר שה' הבטיח לו יציבות והגנה נצחית עבור ביתו.

רשימת גיבורי דוד

החלק השני של הפרק מתאר את גיבורי דוד, הלוחמים המובחרים שתמכו בו ועזרו לו לנצח במלחמותיו. הרשימה מחולקת לשני חלקים: ראשית, שלושת גיבורי דוד הגדולים ביותר, ולאחר מכן שאר הגיבורים שהיו חלק מקבוצת ה"לוחמים הגיבורים."

  1. שלושת הגיבורים הגדולים:

    • יושב בשבת התקמוני: מתואר כלוחם הבכיר ביותר, שהרג 800 אויבים במכה אחת בקרב אחד.
    • אלעזר בן דודו האחוחי: נלחם בגבורה בקרב מול הפלשתים, כאשר העם נסוג. אלעזר עמד לבדו ונלחם עד שאיבד את כוחותיו, אך הביא ניצחון גדול לישראל.
    • שמעא בן אגא ההררי: עמד בקרב מול פלשתים שהתקבצו לשדה עדשים, ולא נטש את השדה כמו שאר הלוחמים. הוא הביס את הפלשתים והביא ניצחון לישראל.
  2. שלושת הגיבורים שפרצו דרך עבור דוד: מתואר כיצד שלושה גיבורים נוספים פרצו את הדרך לעיר בית לחם שהייתה בידי הפלשתים, והביאו לדוד מים מהבאר שבשער העיר. דוד, בהערכה למעשה הגבורה שלהם, סירב לשתות את המים, ושפך אותם לה' מתוך תחושת קדושה ואחריות.

  3. אבישי בן צרויה: אחיו של יואב וראש נוסף בין גיבורי דוד, שהרג 300 פלשתים והיה מפורסם בגבורתו.

  4. בניהו בן יהוידע: מתואר כלוחם אמיץ שהרג שני גיבורים ממואב, הרג אריה בתוך בור ביום שלג, והביס לוחם מצרי גדול באמצעות חניתו של המצרי.

שאר גיבורי דוד

הרשימה ממשיכה עם שמות גיבורים נוספים מתוך 37 הגיבורים שהיו בצבאו של דוד, ביניהם יואב, שר הצבא, ואנשי מלחמה אחרים שהשתתפו במערכות רבות.

סיכום

פרק כ"ג מסכם את דברי דוד האחרונים, בהם הוא מודה לה' על בחירתו למלוך ועל הברכה שניתנה לו. הוא מביע את אמונתו בה' וביציבות ממלכתו. בהמשך הפרק מתוארת רשימת גיבורי דוד, הלוחמים שהיו לצידו בקרבות הקשים ושסייעו לו להשיג את ניצחונותיו הרבים. הפרק מדגיש את גבורת הלוחמים ואת תרומתם להצלחת דוד ולהפיכת ממלכתו לממלכה חזקה.