יהושע פרק כב'

סיכום יהושע פרק כב'

פסוקים א' – ט'

יהושע קורא לשבט ראובן, גד וחצי שבט המנשה שעד כה שימשו כח צבאי שהצטרפו למחנה ישראל בסיוע כיבוש הארץ.

יהושע אומר להם שהוא נהגו כראוי שהם שמרו על מה שציווה אותם משה ששימשו חלוצי הצבא ונשמעו לקולו בכל מה שהוא ביקש מהם, וסייעו לעם ישראל במלחמת כיבוש הארץ.

כעת אתם פטורים מן הצבא, ואתם רשאים לשוב לבתכם בעבר הירדן.

עם זאת, הוא אומר להם שהם מצווים לשמור על תורת ישראל וזה שהם גרים מחוץ לארץ ישראל לא אומר שהם לא חלק מישראל.

יהושע מברך אותם ושולח אותך לדרכם.

פסוקים י- ל'

השבטים – ראובן, גד וחצי המנשה הולכים לדרכם וכאשר הם מגיעים לגלילות, הם בונים מזבח גדול מאוד.

בני ישראל שומעים על כך וכועסים, הם חשבו ששבטי עבר הירדן מתכוונים לבנות מקדש לעצמם, והם מתכוננים להילחם בהם.

בני ישראל שולחים את פנחס, בנו של אלעזר הכהן, ועשרים נשיאים מהשבטים, והם ניגשים לשניים וחצי השבטים ושואלים אותם מה זה הבגידה הזאת באלוהי ישראל כאשר בניתם מזבח עצמאי כזה?

כאשר אתם עושים פשע כזה, אתם יכולים להביא מגפה על כל עם ישראל.

אם אתם חושבים שהנחלה שלכם טמאה, ובגלל זה בניתם את המזבח, אתם מוזמנים לגור איתנו רק אל תמרדו בה'.

שניים וחצי השבטים מסבירים למשלחת שהמטרה של המזבח היא חלילה לא להקריב קרובנות אלא המזבח הוקם בשטח המפקיד ביניהם והוא מסמל את הזיקה למזבח ה' ואת הקרבה שלהם למשכן ה' . ("עד בינינו וביניכם").

פסוקים ל' – לד'

המשלחת מקבלת את תשובת שניים וחצי השבטים, והם מבינים שהם לא תכננו למרוד בה', הם נרגעים וחוזרים לארץ ישראל.

המזבח נקרא: "כי עד", שהוא עד שה' הוא אלוהים .

(פסוק לד': וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד לַמִּזְבֵּחַ כִּי עֵד הוּא בֵּינֹתֵינוּ, כִּי ה' הָאֱלֹהִים )